- חִישָׁה
- חִישָׁהor חֵישֶׁת f. (v. חוּש I) thicket, inaccessible place to be cleared by fire in order to be made arable, v. אַגָּם.(חֵישֶׁת) חִישַׁת קנים reed-thicket. Y.Sabb.VII, 10a top המצית את האור בח׳ ק׳ he who sets fire to a reed-thicket; Y.Shebi.IV, 35b bot. באִישַׁת; Y.Ab. Zar. 2, 41b bot. באשת, cmp. אוּש a. אָשַׁש).Tosef.Shebi.III, 19, v. חִיצָה II.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
